בעלי בית הקפה שזיהו את הפוטנציאל המסחרי של המקום, פתחו בשנת 1939 תחנת דלק, שירות סיכה ורחצה ומוסך
במהלך מלחמת העולם השנייה, בבליץ על לונדון, נהרס המקום
בשנת 1949 הוא שוקם ונפתח מחדש.
בתקופה שלאחר המלחמה חל גידול משמעותי בתחבורה, במיוחד נתפתחה לה אופנת האופנוענים הצעירים.
תעשיית האופנועים הבריטית הייתה בשיאה ובמקביל פרח לו הרוק- אנ-רול, ובגלל החרם עליו בתחנות הרדיו, המקום היחידי בו ניתן היה להנות ממנו הייה באמצעות הג'וקבוקס (גרמופון אוטומטי) בתחנות הנוחות.
זה הפך מקום מפגש מוטורי בו אוכלים, רוקדים, עורכים מירוצים (לעיתים בין תחנות נוחות שונות על הדרך) או פשוט באים להשוויץ באופנוע החדש.
לא מעט להקות רוק התהוו במקום כמו גם מועדוני רכב, וחלקם נוחלים הצלחה ופירסום.
העירוב החזק של אופנועים ורוק יצר את אחד המירוצים המפורסמים "שים את המטבע בחריץ" ומשמעותו ברגע שהוכנסה המטבע לחריץ הג'וקבוקס החל המירוץ, ועל המתמודד היה להגיע לנקודה נבחרת ולחזור לבית הקפה לפני תום השיר!!!
המקום לא בכדי ככב בלא מעט צהובונים והוגדר כ: "המקום שאנשים הגונים לא מבקרים בו" האמנם?
בשנת 1964 שמש המקום אתר לצילומי הסרט The leather boys המספר על חבורת אופנוענים שאחד מחבריה גאה. באותן שנים נושא הסרט נחשב עזות מצח בגלל הנגיעה בנושא.
בית הקפה נסגר בשנת 1969 והמבנה הפך לפנצ'רייה וחנות צמיגים.
בשנת 2001 הוא שופץ ונפתח מחדש, אבל הפעם לא כלל שירות 24/7
המקום נכון להיום שוב משמש למפגשים של חובבי רכב; מכוניות ואופנועים קלאסיים, אספנות, ספורט וכו'.
לנוסעים לביולי, ניתן לשלב ביקור בערב של יום ראשון שחוזרים מן התערוכה, או ביום שני לפני הטיסה בחזרה לארץ
שבת שלום
אירית
