מועדון הווספה נוסע לאילת 11.06.2010
השבוע הגשמנו את חלומו של אבי סייג חבר שעזב אותנו בטרם עת
כמי שהכיר את אבי ידעתי את אהבתו לווספה ואת יכולותיו הטכניות להפוך ערימת ברזלים לווספה נוסעת.
כפי שסיפר לנו אורן גיבר אבי שאף להגיע בנסיעה עם ווספה עד לאילת ,אך לא זכה להגשים חלום זה.
ואנו חבריו ומשפחתו החלטנו להגשים חלום זה ולערוך נסיעה לאילת ובכך להנציח את זכרו.
כפי שידוע לכם בשנות החמישים היה קיים מועדון ווספה ישראלי.
מועדון זה ערך בשנת 1958 מסע ווספות לאילת. תוואי הדרך שנבחר למסע שלנו הוא אותו התוואי שבו רכבו חברי מועדון הווספה משנות ה-50.
במסע של שנות החמישים השתתפו כ 10 ווספות.
במסע הנוכחי השתתפו 16 כלים דו גלגלים 14 ווספות מדגמים שונים כשבתוכם 3 עם סירה,ו 2 למברטות
מספר דברים יחדו את המסע הזה.
הסדר והאירגון תודה למארגנים ולמשפחת סייג.
משמעת הרוכבים אשר רכבו בסדר מופתי.
במסע זה השתפו ילדיו החמודים של עידן ואני בטוח כי יזכרו את חווית המסע עוד הרבה שנים.
הדבר הרביעי והמיוחד הוא השתתפותה של מור רזניק אשר השתתפה במסע מתחילתו ועד סופו, (אני לא חושב שיש עוד מישהי שעשתה נסיעה כזו על גבי ווספה).
במסע זה השתתפו גם רכבי גיבוי ולהם מגיעה תודה רבה.המשאית של עידן,הוריו של אורן גיבר עם רכב +עגלה,ילדיו של זיגי עם רכב +עגלה,ומשפחתו של אבי עם רכב +עגלה.
וקצת בנימה אישית.
התכוונתי להשתתף במסע זה עם אופנוע אפריליה אך כחודש לפני המסע שבק חיים המנוע ולא הצלחתי לארגן מנוע חלופי.
מאד רציתי להשתתף במסע זה,החלטתי שאגיע בבוקר יום שישי על מנת לצלם ולאחל נסיעה טובה לפני יציאתכם למסע.
לא עמדתי בפיתוי ובהחלטה של רגע החלטתי שאני מצטרף ונסעתי עם רנו 11 את כל המסע.
החוויה היא עצומה ומרגשת מאד ואני לא מצטער על כך.
אני מקווה שמסע זה ייהפך למסורת.ויתקיים כל שנה.רציתי להביע את הערכתי לרועי שנסע על הווספה שלו.הלוך וחזור מעכו לאילת.
בקיצור למה לכתוב הרבה ניתן לתמונות לספר את סיפור המסע.
חיים
כמי שהכיר את אבי ידעתי את אהבתו לווספה ואת יכולותיו הטכניות להפוך ערימת ברזלים לווספה נוסעת.
כפי שסיפר לנו אורן גיבר אבי שאף להגיע בנסיעה עם ווספה עד לאילת ,אך לא זכה להגשים חלום זה.
ואנו חבריו ומשפחתו החלטנו להגשים חלום זה ולערוך נסיעה לאילת ובכך להנציח את זכרו.
כפי שידוע לכם בשנות החמישים היה קיים מועדון ווספה ישראלי.
מועדון זה ערך בשנת 1958 מסע ווספות לאילת. תוואי הדרך שנבחר למסע שלנו הוא אותו התוואי שבו רכבו חברי מועדון הווספה משנות ה-50.
במסע של שנות החמישים השתתפו כ 10 ווספות.
במסע הנוכחי השתתפו 16 כלים דו גלגלים 14 ווספות מדגמים שונים כשבתוכם 3 עם סירה,ו 2 למברטות
מספר דברים יחדו את המסע הזה.
הסדר והאירגון תודה למארגנים ולמשפחת סייג.
משמעת הרוכבים אשר רכבו בסדר מופתי.
במסע זה השתפו ילדיו החמודים של עידן ואני בטוח כי יזכרו את חווית המסע עוד הרבה שנים.
הדבר הרביעי והמיוחד הוא השתתפותה של מור רזניק אשר השתתפה במסע מתחילתו ועד סופו, (אני לא חושב שיש עוד מישהי שעשתה נסיעה כזו על גבי ווספה).
במסע זה השתתפו גם רכבי גיבוי ולהם מגיעה תודה רבה.המשאית של עידן,הוריו של אורן גיבר עם רכב +עגלה,ילדיו של זיגי עם רכב +עגלה,ומשפחתו של אבי עם רכב +עגלה.
וקצת בנימה אישית.
התכוונתי להשתתף במסע זה עם אופנוע אפריליה אך כחודש לפני המסע שבק חיים המנוע ולא הצלחתי לארגן מנוע חלופי.
מאד רציתי להשתתף במסע זה,החלטתי שאגיע בבוקר יום שישי על מנת לצלם ולאחל נסיעה טובה לפני יציאתכם למסע.
לא עמדתי בפיתוי ובהחלטה של רגע החלטתי שאני מצטרף ונסעתי עם רנו 11 את כל המסע.
החוויה היא עצומה ומרגשת מאד ואני לא מצטער על כך.
אני מקווה שמסע זה ייהפך למסורת.ויתקיים כל שנה.רציתי להביע את הערכתי לרועי שנסע על הווספה שלו.הלוך וחזור מעכו לאילת.
בקיצור למה לכתוב הרבה ניתן לתמונות לספר את סיפור המסע.
חיים