מפגש חודשי מועדון הדה-שבו
פורסם: ש' יולי 02, 2011 1:32 pmקטע מתוך בלוג של חבר מועדון הדה-שבו :
מפגש מועדון הדהשבו, מתגלה כמעין בית הבראה נפשי עבורי ... כשהזמנים קשים מעט, העבודה דוחקת, הילדים מעצבנים, האישה מנדנדת, החום מכה והלחות כבדה וסתם כשצריך ואפשר להתפנות לשעה קלה לנקות את הראש - מפגש מועדון הדהשבו, זה המקום עבורי.
אז יצאתי לקפה Si Espresso שבתחנת הדלק של לטרון והנושקת לעמק האלה המקסים והירוק בתקופה זו.
הנסיעה עצמה משעממת למדי - כביש 1 הפך לרצוף מחלפים, גדרות, מעקות ומפעל נשר ההופכים את הנוף לעירוני מדי ... רק כאשר שער הגיע והרי ירושלים ניבטים ברקע - אפשר להתרווח מעט בכסא הנהג. אבל, אז כבר פונים ויורדים במחלף לטרון לכיוון מפגש מועדון הדהשבו.
גם DS יפיפייה הייתה לנו
וטריומף ספיטפייר גם...
איך אפשר לסיים מפגש בלי עוד איזו דרמה קטנה וזו הסתייעה בדמות ג'יפ המאהרי שנתקעה במורד הכביש ... אז חבורה של חובבי מכונאות ובעלי דה-שבו מוטרפים מעט, מהירה בשיירה קלה לכיוון.
נהגים שחלפו בדרך, בודאי חשבו שמשהו חשוד ומוזר מתרחש בצד הדרך הצדדית ... שורה של דה-שבואים, ג'יפ צהוב מוזר עם מכס מנוע פתוח וחבורת גברים גוהרת מעליו.
בקיצור, לאחר דין ודברים ובקבוק וחצי של דלק, כמה חבטות על משאבת הדלק, כמה משיכות על כבל המצערת, כמה לגימות של דלק ישר לסעפת ועוד כמה דיונים מעמיקים ברומו של אלוהי הדהשבו - התברר כי מיכל הדלק פשוט התרוקן לו.
זהו.
פשוט וקל ... אז בקבוק של ליטר וחצי דלק ועוד חצי מיכל מתא המטען של שמוליק - הספיקו להתניע את גי'פ המאהרי תוך גימומים ושעול בולטים.
שמוליק, מיהר לעקוב אחר המאהרי בדרכה לתחנת הדלק הקרובה וכדי לוודא שלא תנפח את נשמתה (או מיכל הדלק שלה) שוב.
כמו שגרסתי בתחילת העמוד - עבורי מפגש מועדון הדה-שבו הישראלי (שנעדרתי ממנו לתקופה קצרה) הוא כמו בית הבראה נעים, נוח וביתי - סיום ראוי, לחוויה רפואית אמיתית
אפשר לראות את הכתבה יישירות מתוך הבלוג שלו בקישור המצורף:
http://www.xn----2hceeh2j.com/%D7%9E%D7%A4%D7%92%D7%A9-%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%95%D7%9F-%D7%93%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95-1.7.11.html#.Tg63p8otzzk.twitter
מפגש מועדון הדהשבו, מתגלה כמעין בית הבראה נפשי עבורי ... כשהזמנים קשים מעט, העבודה דוחקת, הילדים מעצבנים, האישה מנדנדת, החום מכה והלחות כבדה וסתם כשצריך ואפשר להתפנות לשעה קלה לנקות את הראש - מפגש מועדון הדהשבו, זה המקום עבורי.
אז יצאתי לקפה Si Espresso שבתחנת הדלק של לטרון והנושקת לעמק האלה המקסים והירוק בתקופה זו.
הנסיעה עצמה משעממת למדי - כביש 1 הפך לרצוף מחלפים, גדרות, מעקות ומפעל נשר ההופכים את הנוף לעירוני מדי ... רק כאשר שער הגיע והרי ירושלים ניבטים ברקע - אפשר להתרווח מעט בכסא הנהג. אבל, אז כבר פונים ויורדים במחלף לטרון לכיוון מפגש מועדון הדהשבו.
גם DS יפיפייה הייתה לנו
וטריומף ספיטפייר גם...
איך אפשר לסיים מפגש בלי עוד איזו דרמה קטנה וזו הסתייעה בדמות ג'יפ המאהרי שנתקעה במורד הכביש ... אז חבורה של חובבי מכונאות ובעלי דה-שבו מוטרפים מעט, מהירה בשיירה קלה לכיוון.
נהגים שחלפו בדרך, בודאי חשבו שמשהו חשוד ומוזר מתרחש בצד הדרך הצדדית ... שורה של דה-שבואים, ג'יפ צהוב מוזר עם מכס מנוע פתוח וחבורת גברים גוהרת מעליו.
בקיצור, לאחר דין ודברים ובקבוק וחצי של דלק, כמה חבטות על משאבת הדלק, כמה משיכות על כבל המצערת, כמה לגימות של דלק ישר לסעפת ועוד כמה דיונים מעמיקים ברומו של אלוהי הדהשבו - התברר כי מיכל הדלק פשוט התרוקן לו.
זהו.
פשוט וקל ... אז בקבוק של ליטר וחצי דלק ועוד חצי מיכל מתא המטען של שמוליק - הספיקו להתניע את גי'פ המאהרי תוך גימומים ושעול בולטים.
שמוליק, מיהר לעקוב אחר המאהרי בדרכה לתחנת הדלק הקרובה וכדי לוודא שלא תנפח את נשמתה (או מיכל הדלק שלה) שוב.
כמו שגרסתי בתחילת העמוד - עבורי מפגש מועדון הדה-שבו הישראלי (שנעדרתי ממנו לתקופה קצרה) הוא כמו בית הבראה נעים, נוח וביתי - סיום ראוי, לחוויה רפואית אמיתית
אפשר לראות את הכתבה יישירות מתוך הבלוג שלו בקישור המצורף:
http://www.xn----2hceeh2j.com/%D7%9E%D7%A4%D7%92%D7%A9-%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%95%D7%9F-%D7%93%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95-1.7.11.html#.Tg63p8otzzk.twitter
