סופי (ווספה ספרינט 150CC מודל 1969) ועלילותיה בירושלים!

[השושנים]

תקלה (?) ראשונה, היום בבוקר, אבל ממש בבוקר, שרובכם עדיין הייתם מתחת לפוך ולתנור המחמם, החליט הספידומטר של סופי לפצוח בשביתה איטלקית, לאחר שהתעלמתי בהפגנתיות זמן מה, מרישרושים מכיוון הכניסה לשעון. להגנתי אומר שאף אחד לא פותח פנס ראשי בקור של ירושלים בשבועיים הכי גשומים בשנה, ולצורך הנסיעה מספיק לוח שנה ואין צורך אמיתי בספידומטר. אבל מספיק בתקלה זו בשביל לעצבן אותי על הבוקר. לפני כן הספקתי עוד לצבור 80 ק"מ ביום אחד, חלק גדול מהנסיעה בזוג! כשהגעתי הביתה לא היה לי ממש חשק לבדוק מה קרה לו ולכן יאלץ הספידומטר הניכבד להמתין עד שאמצא זמן עבורו. מבטיח לעדכן

[השושנים]

היום היתה שמש נהדרת בחוץ ולוח הזמניים שלי התפנה במקצת, וזה היה בדיוק הרגע לו חיכיתי בסבלנות. פרקתי את שעון הספידומטר ובדקתי את החיבור מאחור, תקין. פתחתי אותו על מנת לבדוק את מצב הכבל הפנימי, גם הוא היה במקומו...מוזר, משיכה קלה של הכבל מתוך השרוול פתרה את התעלומה, הכבל קרוע! זהו עכשיו צריך לאתר אחד חדש, למצוא עוד זמן ולהרכיב מחדש... אז אם למישהו יש אחד עודף, או יודע היכן יש להשיג אשמח לשמוע-

[השושנים]

לפנות בוקר את השקט מפלחת באחת האזעקה של הסובארו, האזעקה שמעולם לא אכזבה אותי, מבט מהיר דרך חרכי התריס מגלה רכב מסחרי גדול מונע במרכז הרחוב ושתי דמויות כהות, את האקדח מצאתי בשניות, את נעלי הבית כבר לקח לי יותר זמן... ירידה זריזה במדרגות תוך שיחה בהולה לתחנה ובקשה לשלוח ניידת לחסום את היציאה מהרחוב...חריקת צמיגים מכיוון החנייה מבשרת לי בתחושה של החמצה כי אולי קצת מאוחר מדי, יציאה שפופה לכוון הגיישה ממבט ראשון ניראת שלמה, אין כבר זכר לרכב המסחרי צליל מנוע הניידות מהדהדים בכל השכונה לפחות הגיעו מהר...בדיקה מדוקדקת של הסובארו אינה מגלה דבר מוזר, האזעקה הזו מעולם לא קראה לחינם...סריקה של המכוניות האחרות עם השוטרים, שיחות סרק על המצב וחזרה הביתה, אולי נתפוס עוד שעת שינה, למחרת בבוקר יציאה ללימודים ברבע לשבע, אני על יד סופי, מבט לעבר המנעול והעסק מאמש מתבהר...מישהו ניסה לחתוך את השרשרת, והסובארו הנאמנה שחנתה מטר מסופי הצילה את אחותה החורגת, אה...מצאתי גם את המברג ומגזרי התיל ששימשו את הגנבים-עכשיו כבר יש לי שני שרשראות מחוסמות ושני מנעולי רב בריח כבדים...אם אני מאבד את המפתחות רק חומר נפץ יעזור לי

[השושנים]

לפני כמה שעות אחרי משמרת מתישה של 12 שעות, אני מגיע לסופי, ופורק מעליה את הכיסוי, סופי מניעה כרגיל ללא אותות אזהרה מיוחדים, נסיון לנוע אחורה מגלה לי שמשהו עוצר אותי, מנסה קדימה כלום ואז זה נחת עלי, פאנצ'ר בגלגל האחורי... ירידה מהמושב מבט לגלגל מאשר באחת את ההבחנה...שיט, טוב כידוע לכולם מתכנני הווספה לקחו בחשבון גם אפשרות כזו, ויצרו את סופי ואחיותיה, עם שלושה גלגלים שאחד מהם נדד במהלך השנים והדגמים לנקודות שונות בווספה, מבין רגלי הרוכב דרך מכסה הצד של האין מנוע ועד לסבל האחורי עומד או מאוזן...לקח לי בדיוק רבע שעה להחליף גלגל כאשר סופי שוכבת לה על צידה הימני, כמובן שלא אחת כסופי תעבור על כך לסדר היום והיא סירבה בעקשנות להניע ,לאחר שטענה בעקשנות "שתתי יותר מדי דלק בגללך עכשיו תתאמץ להדליק אותי!" לקח לי עוד חמש דקות להניע, אבל שמרנו על המסורת יצאנו וחזרנו ביחד הביתה וסופי לא תקעה אותי....עכשיו אני ממש מרחם על בעלי הקוריאנים והפלסטיקים שלהם אין גלגל ספר...

[השושנים]

אז ככה לאחר שיקירתי הצטרפה לשביתה של חב' החשמל, ופינתי לי בוקר לטיפולים בה ולאחר הפרוק הראשוני על יד הבית, נתגלו הזוועות הבאות:
1. חוט החשמל שמוביל זרם לנורית "לוח השעון" מנותק והתיקון מחייב מלחם, שיש לי כמה כאלה, אבל אין לי בחוץ נק' חשמל.
2. מנגנון המיקרו סוויץ' של בלם הרגל, קיבל פטור משרות, קפץ דפק נפקדות כוללת ונעלם.

בעודני מתלבט מה לעשות מתקבל אצלי טלפון מידידנו יעקוב, פרוט הצרות בטלפון והפקודה לא מאחרת להגיע, אתה וסופי אלי למוסך, ועם יעקוב כידוע לא מתווכחים. בדרך קפיצה למוסכי האופנועים של פעם, אצל דני סילון אין כבר כלום אצל סימון, המון אוצרות, אבל לא בשבילי, אגב מי שמשפץ רביט, ימצא אצלו מאגר גדול של חלקים וסמלים ואחד מושלם יפה ונוצץ שאינו למכירה, שיחה לצפון לידידנו ישי כשרות אישי לחבר יקר, בנתיים על הדרך תיקנתי גם את הפנצ'ר זוכרים? בבדיקה במוסך של יעקוב התגלה כי כל הנורות שרופות, והחשד כאמור היה כי משהוא בווסת המתח תקול, שיחה טלפונית עם ידידנו זאב הבהירה כי מדובר בתופעה מוכרת שכשל בנורה אחת עלול לגרום לשריפת נורות נוספות בגלל עליית המתח בין הצרכנים השונים, וכמובן שזאב הבטיח להביא לי למפגש, כל נורה וחלק מתאימים שימצא אצלו, היום כבר אין הרבה אנשים כאלה, אז שוב תודה זאביק....שוב שיחה טראנס אטלנטית לחן בתל אביב, טוב זה לא ממש, אבל עדיין תל אביב זה אחרי הקסטל.
שבהינף טלפון רכש לי את כל הסטוק של נורות 6V שמצא שם...איש יקר, ונהדר שלא איכזב אותנו מעולם....

[השושנים]

התעוררתי בבהלה, צריך להתקשר דחוף לחברה ולהגיד להם שאבא לא מוכן לתת את הפיאט לנסיעה לים, היה לי קצת מוזר שהרדיו לא העיר אותי כמו תמיד לצלילי להקת תיסלם, רגע, מה עושה פה הכלבה הזו שמכשכשת לי בזנב, והחדר הזה, והאישה לצידי. וואו מסתבר שלחוסר שינה יש את ההשפעות שלו...דווקא היה יכול נחמד לנסוע עם החברה מהשכונה שוב לים בפיאט 131 סופר מרפיורי של אבא, כשצללי עין הנמר בוקעים מהרוסטאר 7000 הישן והטוב...שמיים בהירים בוקר פנוי פחות או יותר ומיכל מלא, לא צריך יותר מזה...מחכה בקוצר רוח לסיום שעת העוצר, כמה סידורים והבוקר שלי, צריך להגיע לקישלה למסור משהו ומשם הכל פתוח, אני מאוד אוהב להסתובב בעיר העתיקה, מעיר את סופי ומפליגים לדרך, חולפים ליד השכן החדש ישן, מסתבר שגרתי בסמיכות לסלברטי ידוע ומשפחתו, ששכבו להם בשקט באלפיים ומשהו השנים אחרונות, דווקא משפחה טובה היתה לישו, שקטים למרות שדווקא בשמו נרשמו תקופות אפלות בהיסטוריה העולמית.....
ממשיכים בדרך חברון הפקק הבלתי נמנע, עבודות הרכבת הקלה פוקקות את ירושלים וכבר עלו בחיי אדם, לסופי הקיצורים והפתרונות משלה לפקקים, ואנו כבר בירידה לבירכת הסולטן הדורמציון נוצצת לה מימין ומשמאול ימין משה ומשכנות שאננים, בשער יפו אני מוריד שני רגלים לקרקע הריצפה העתיקה מרוצפת באבן ירושלמית, והגשמים גרמו לשקיעת האבנים ולהפרשי גובה שגורמת לסופי להרגיש כמו אחרי מסיבת פורים עליזה במיוחד, והצמיגים הסיניים לא מצליחים למלא תפקידם ביעילות ונידרשת לא אחת התערבות הרגל האנושית למניעת נפילה מביכה במיוחד. הכניסה לקישלה, מסתבר ששכחו להודיע על בואי והשומר מסרב לאפשר לי להיכנס עם סופי פנימה, סופי לא מרוצה בעליל, אבל השומר מבטיח להשגיח עליה האופן אישי, נכנסים לבניין האפל, אי שם בשנות הארבעים ישב סבי ז"ל בבית המעצר ממש כאן, לאחר שסרב להסגיר את אחיו לוחם האצל, כעשרה ימים ישב בתא מוכה פשפשים וכיניים כשאיש בבית לא יודע היכן הוא, וכשחזר סוף סוף הביתה סירבה סבתי להכניסו לבית, לא לפני שיפשוט בגדיו בחצר המרכזית ורק לאחר ששרפה את בגדיו, ושטפה את סבי בחצר בצינור, בחודש פברואר קר במיוחד, גילחה את שערות ראשו הורשה סבי להיכנס הביתה לכוס התה הראשונה שלו מזה זמן רב, כמה ימים מאוחר יותר תפחה באופן מפתיע קופת האירגון בסכום ענק, וסבתא לא הבינה כמעט עד יום מותה לאן נעלמו החסכונות והכסף ששמרה לימים גשומים, זו היתה ניקמתו של סבי ז"ל בבריטים. היום התאים כבר ניראים אחרת, והיומנאי מדבר עברית מתובלת בערבית גרונית...וסבא עליו השלום מחייך אלינו מלמעלה.
עובר על יד חצר הסוסים ואומר שלום לקצין הפרשים במקום, משלים את המשימה ושוב אנו חופשיים לדרכניו, סיבוב בתוך החומות לפינות החמד הניסתרות ברובע היהודי, קצת ביגלה ערבי, כעק כפי שסבתא היתה קוראת לו, והביתה סופי מפמפמת לה במרץ מרוצה בעליל מהטיול והמראות

[השושנים]

למה אתה נוסע מכאן?" שואלת זוגתי שתחייה, לנשואים שבניינו ברורה המשמעות המסוכנת של השאלה וחשיבות בחירת התשובה הנכונה, למען הרווקים ארחיב, אין זה שיקירתך מתעניינת באמת, למה בחרת בדרך זו אחרת, השאלה אינה אלה ביקורת נסתרת על דרך הבחירה, העוטפת התוכה גם פרשנות אישית, ואי הסכמה כללית לגבי דרך התנהלותך בחודש וחצי האחרון. ברור שתשובה לא נכונה עלולה להצית פתיל שהדי הפיצוץ יגיעו עד למישור החוף, ויקבעו את כמות המשקעים שירדו בעשור הבא. וגם לעיתוי החודשי,צריכה להיות מוקדשת מחשבה מכרעת! בהתחלה שאישתי עדיין היתה חדשה בי-ם, הייתי מסתפק באומרי " יש כאן קיצור דרך שרציתי שתלמדי" לקח לה בדיוק חצי שנה להבין שלא כצעקתה, אחר כך הייתי אומר, "מהדרך השניה יש כרגע יותר תנועה אז מכאן פשוט יותר מהר" גם תירוץ זה לא החזיק הרבה. כמו "זמן תיזמון הרמזורים עדיף מכאן" או "על מנת שלא לפגוע בנדידת הציפורים השנתית" כבר לא עבד, לאחרונה פיתחתי מנהג לגלגל עיינים ולהמהמם משהו בלתי ברור, ולקוות לטוב, אבל כאחד שנישא במודע לג'ינג'ית דעתנית ופולניה (רק רבע לטענתה) אני יודע, שגם ימי התירוץ הזה ספורים. למה באמת אני בוחר בדרך זו ולא אחרת? חשבתי לי בדרך המעבודה לבית, היום בשבת שטופת השמש, שנפלה עלינו ללא התראה מוקדמת וגרמה לכל הירושלמים שנעלמו בבתים בחודש וחצי האחרונים לצאת החוצה. הסיבות רבות ומגוונות אבל העקריות שבהם רומזות משהו עלי, הסיבה הראשונה והעיקרית היא שאני אוהב לנהוג, נקודה!
בשבילי הנהיגה היא לא רק הדרך הקצרה מנקודה א' לנקודה ב'. להיפך על מנת להעצים את חויית הנהיגה, אני בורר לי את סוג המוסיקה המועדפת עלי, את החברה ברכב, וכמובן שאת הנוף, הנוף עצמו מורכב כמובן מהשכונות היפיפיות של ירושלים, אבל גם מהנוף המשתנה של האנשים והמכוניות, ואני אף פעם לא מתכנן מראש את דרך הנסיעה, אלה פועל על פי החלטות רגעיות שונות ובלתי מוסברות. בכל נסיעה בדרך חדשה, או כזאת שלא ביקרתי בה הרבה זמן, קיים הסיכוי לגלות רכב זר חדש או לא מוכר, הפתעה מוטורית מעניינת, או מציאה נחמדה כזו או אחרת. אני נהנה להיכנס לרחובות לא מוכרים "ללכת לאיבוד, ולמצוא את עצמי מחדש" נהנה מהחידוש מהריגוש. סופי כבר רגילה למצוא את עצמה במקומות הכי מפתעים והכי מרגשים בי-ם כשאני רוכב עליה אינני חייב הסבר לאיש, ולכן לזמן או למרחק אין ממש משמעות עבורי. אני יכול למצוא עצמי עולה לרכיבה ללא תוכנית מוגדרת ולחזור הביתה אחרי שעתיים שלוש לאחר שביקרת בכל הכבשיים המישניים וגם על אלה מדרגה שלישית ויותר. מבלי לזכור כיצד הגעתי, מאיפה ולאן, שלא כדברי המקורות-"דע מאין באת ולאן אתה הולך"... עכשיו נסו לדמיין אותי מסביר זאת לאישה שאיתי, שממהרת הביתה למשימות ולמטלות של החיים.-

[השושנים]

היום ביקרנו אצל יוני, מיוני אופנועים, האמת אני לא צריך ממש סיבה לבקר שם, אבל הייתי צריך שמן לסופי וביקשתי מיוני שיציץ על מחלקת התאורה של סופי, ביצענו יוני ואני (בעיקר יוני) התאמות בשילוב נורות 12V ל-6V לציין שיוני מעולם לא טיפל או בכלל אוהד ווספות, אבל הסבלנות שלו והחיוך היה שווה הכל, בסיכומו של דבר, רוב הנורות דלקו, אבל נשרפו כמה דקות מאוחר יותר כשנסעתי משם. מחר צריך להגיע המיקרוסוויץ מתל אביב, אחרי שחן שלח לי אותו בדואר, אחרי שיורכב ניסע למומחה מס' 1 בי-ם לונטורה שיציץ וינסה לאתר את הסיבה להשמדת הנורות המסיבית-

[השושנים]

היום שלי שהתחיל אתמול בצהרים לא בישר במאום על סיומו היום בבוקר, אבל הכדי שלא נקדים מוקדם למאוחר, הרי הוא לפניכם על פי הסדר הכרונולוגי, יציאה בסביבות השעה רבע לאחת לכיוון העיר, כשאני מרגיש קצת מגוחך חנוט בתוך החרמונית המשטרתית כשמסביב כתמי שמיים בהירים ושמש, למרות שבבוקר עדיין טיפטף קצת, הכביש היה יבש והתנועה באופן מפתיע זרמה כך שסופי ואני התקדמנו במרץ ובקצב נהדר לכיוון העבודה. בסככה הפנימית, כל שלושת המקומות נתפסו ע"י אופנועי היס"מ כך שחנתי מחוץ לסככה, מבט למערב לא רמז מאום להיפך השמים הכחילו ונצצו... כמובן שסופי נעטפה וכוסתה היטב, לא כהגנה מפגעי הטבע כמו כנגד העין הרע...כחצי שעה לאחר מכן נפתחו ארובות השמיים, כאילו "מישהו" שכח את הברית שכרת בינו לבין אברהם, לפני כמה שנים...ובמשך כל הלילה לא פסקו הממטרים לרגע, שכל טיפה דוקרת גם בליבי, מתוך מחשבה על הנסיכה שממתינה בחוץ, בסיום המשמרת רבע שעה לפני העוצר, אני מוריד ממנה את הכיסוי הרטוב, וסופי יבשה באופן מפתיע הכיסוי של "פוגל" עשה עבודה טובה, הפעם החרמונית ניראת בדיוק במקום, אבל כפפות הנומקס הישנות והטובות, ממש לא מתאימות למאורע....יציאה רטובה ומיהרה בין השלוליות והרמזורים, כשאני משתדל להגיע כמה שיותר מהר לטמפרטורה טובה במנוע, לימנוע אי נעימיות בגשם, ברח המלך דוד קצת לפני המלון פתיתי השלג עולים כבר על כמות טיפות הגשם והסופה הופכת את מגדל י.מ.ק.א לגלויה לכנסיה בחג המולד. רק שאנחנו במזרח התיכון וממש לפני חופשת פסח....להוסיף על כל הצרות מחליט ציר המשקף של הקסדה להשתחרר, ולהשאיר אותי עם משקף מתנדנד ופתוח השלג מצליף בפנים, ולידעתכם במהירות תנועה השלג דוקר בפנים כמו מחטים ותוך כמה דקות הפניים קופאות האף נוזל והעיניים דומעות...ולא הזכרתי את היידים שקפאו לפני כן, ובמצב הזה צריך לשמור על יציבות עירנות
ולהיזהר משטויות של נהגים אחרים...שלג שני העונה סופי לא מתרגשת ועובדת בצורה מושלמת, רק הרוכב הרכרוכי שעליה מתפקד ב-50% כשהגענו הביתה ממש בתחילת שעת העוצר עדיין הייתי צריך לעטוף את סופי ולקשור אותה היטב שלג או לא....

[השושנים]

10 ס"מ לא יותר...פחות מחצי בלטה! לפני כמה דקות, סיימתי ביחד עם היחידה שלי חצי יום הדרכה בתחנת כיבוי ברח' השח"ל בי-ם. מהרתי הביתה, להספיק לעשות כמה דברים, הכביש היה רגוע, סופי נהנתה לתת בגז, והסוסים קראו דרור לשריריהם בהנאה מרובה. קצת אחרי הכניסה לשכונת פת, כביש שני נתיבים הרמזור מתחלף לירוק אני שלושים עד ארבעים מטר לפניו בנתיב הימני הפנוי דוהר בנחת כשבראש כבר מסדר לי רשימת מטלות לביצוע, לפתע, נהג מונית סקודה סטיישן, מחליט לקצר לעצמו את זמן ההמתנה בנתיב השמאלי העמוס, ולי את החיים. ויוצא ללא אזהרה מבין המכוניות מספר מטרים לפני...בשם אלוהי כל הווספות שבעולם, אני מספיק לחשוב, הגוף שמתורגל יותר טוב ממני, כבר לוחץ בלימת חרום ברגלית המעצור, צווחה מקפיאת דם מהגלגל האחורי מפנה אלינו את כל תשומת הלב...אין מצב, אני מספיק לחשוב, נטישה או לנסות הנחתה רכה? הגלגל האחורי מושך שמואלה.. רע מאוד, אני מצליח לתקן מעט אבל מוגבל מאוד ביכולת התימרון, מוריד רגל שמואל ציר ומחליק את הגלגל האחורי ימינה, בדיוק כפי שהיינו עושים באופניים כילדים, סופי מבינה עניין, ומשתתפת ברצון בתרגיל, האחורי עדיין מילל כחתול שדרכו לו על הזנב, אבל עכשיו אני מרגיש כבר יותר בשליטה, הגלגל מחליק החלקה מבוקרת בציר לכיוון ימין ו...סופי נעצרת...עשרה סנטימטר מפרידים בין מכסה המנוע שלה למונית, בשניה האחרונה!... את סט הקללות שהורדתי על הנהג, עדיין מפענחים במחלקה לתרגום שפות זרות בצ.ה.ל-רן

[השושנים]

שבשישי, ביקרנו בשוק עתיק, פגשנו וניפגשנו עם מכרים ישנים וחדשים, הצלחתי לאסוף לסופי נורות לפנס האחורי, והצלחתי למצוא מספר קשרים לחלקים נוספים, ואכלתי את הלב למראה סט הניקלים והגומי, וידיות הכידון המקוריות, שעמדו למכירה במחיר שאני יכול רק לחלום עליו, בדרך חזרה עצרנו אצל בחור צעיר, הזוי משהו המחזיק ברשותו אופנוע מצופה עץ! מדובר קטנוע נוסע שבמקום חלקי הפלסטיק הרגילים, מכוסה כולו בעץ בצורה אומנותי הנ"ל, החזיק גם שני ווספות במצבי צבירה סופניים למדי אבל הדבר הגדול הוא שהנ"ל נתן לי במתנה ברז דלק לסופי, בדיוק הברז המקורי והדרוש במצב מצויין! בתכנון היה להרכיב אותו השבת ולצאת לטיול בעקבות כמה טייפים שקיבלתי על רכבי אספנות ישנים, במקומות כאלה ואחרים ונסיון ראשון לאתר את בעל האברט ולצלם אותה, אולם מזג האוויר המגעיל והבוץ מעורב בגשם שיבש את התוכניות, עכשיו הגיישה שלי נראת כאילו סיימה את הפריז דאקר, והכיסוי של סופי שינה צבע מכסף מבריק לצהוב סהרה בוץ

[השושנים]

הגדולה בכלי הזה היא חוכמתו והתאמתו, הכלי שווק בזמנו לכל רוכש ווספה והא מכיל בתוכו שלוש מידות ברגים שונות החיוניים לחילוץ מהיר מהתקעות מביכה, המפתח הנ"ל הינו גם חולץ פלאגים, גם המפתח לפתיחת אומי הגלגל בעת פנצ'ר, וברגים נוספים שקועים שקשה להגיע אליהם על סט פתוח או רנצ'ט-הגדולה של הכלי ופשטותו, עושות אותו אידאלי לשמירה בתא החפצים ואני מנסה כרגע לארגן את הסט המקורי כפי שחולק בעבר, חברת פיאג'ו הקדישה תשומת לב ניכר לכלי הנהג ובתכנון המקורי של הווספה שמורים מקומות איכסון יחודיים לכלים אלה, קוריוז קטן, שקיבלתי לידי את סופי הבחנתי בקפיץ בתוך תא הכלים על הדופן הפנימית הקפיץ היה מחובר בין שני נקודות חיצונית ובמקביל לדופן התא, ללא שום משמעות, שברתי את הראש בתאוריות שונות ומשונות לגבי תפקידו, ורק באחד מהמפגשים שפגשתי בחור ששיפץ ווספה דומה, הוברר לי יעודו של קפיץ זה, תפקידו להחזיק את מברג השרות! אז מי שמכיר או יודע על כלים נוספים שחולקו, או יש לו תמונה או אפילו אחד מהכלים עצמם, אשמח לשמוע תודה-

[השושנים]

היום לאחר שסיימתי את כל החובות המשפחתיים, ופיספסתי את המפגש ביד קנדי, הגעתי אחר הצהרים לשעתיים של זמן פנוי לעצמי, במקרה הכנתי מראש ציוד חדש לצביעה של הג'אנטים של סופי, מברשת ברזל מתלבשת על המקדחה, סקוטש ליטוש גם הוא מתלבש על המקדחה, ניירות מים, וכמובן צבע ג'אנט, על פי המלצה של מישהו מכאן ניגשתי להום סנטר ומצאתי ב-36 ש"ח צבע יעודי לג'אנט תוצרת גרמניה, וכך אני והבן שלי זיו התחלנו במשימת הפירוק. גלגל ראשון נבחר לנסיון אותו גלגל שקיבלתי מגנאדי על מנת ללמוד ולעשות את הטעיות אם יהיו עליו! הברגים קצת נלחמו בנו, אבל כמה מכות פטיש טובות שחררו אותם, צד אחד של הג'אנט התפרק בקלות (הג'אנטים בווספה נפתחים באמצע, לשניים) ושני בחר להדבק לצמיג, לאחר מאבק לא קל שוחרר גם הוא, ואז הגיע תור הכלים הכבדים המברשת הסירה בקלות חלודה רבה, מיד לאחריה הגיע תור הסקוטש שהבריק את המתכת לרמה סבירה ואז שלב ליטוש בנייר מים. בני זיו לא טמן ידו בצלחת ולמד מהר להשתמש הן המקדחה והן בנייר המיים. וכך בסבלנות אין קץ ישב ושיפשף את חצי הג'אנט "שלו" לרמה שלא היתה מביישת גם אדם בוגר, אין תחליף לזמן ולשיחות שניהלנו עד רדת החשכה וניראה לי שמצאתי את יורש העצר הגלגלי בבית! החשכה ירדה מהר ונאלצנו להפסיק, לא לפני שהפיקוד הורה לשיננו לנקות את המרפסת וללכת להתקלח אחרת אין ארוחת ערב...

[השושנים]

מזמן לא כתבנו, זה לא שאין מה לכתוב, פשוט החיים מהירים מאיתנו, כשאנחנו שנינו מתרוצצים לנו בחוצות י-ם לאתר מקום מפגש להספיק להגיע לעבודה וללימודים, פה ושם טיול קטן, רגע גנוב ומתוק בשניים, והחובות המשפחתיים אז הכל מתערבב בהכל ויוצר שיגרה אחידה, ומורגלת, השבוע עוד נישאר לנו לעשות טסט (השלישי ביחד) לפני כן להתקין סוף סוף את המיקרוסוויץ ולגלות למה לעזאזל, נשרפות הנורות כל הזמן, בדיקת ברגים וחיזוקים ולהצמיד שוב את מס' האספנות שמוצא כל פעם מחדש שיטות להשתחרר מהניטים שלו. בקיצור לא חסר מה לעשות, ודווקא בשישי הקרוב שאני עובד, יש את השקת הווספה במפגש....חבל.

[השושנים]

זהו מגיע לנו מזל-טוב, שוב עברנו טסט (השלישי ביחד) אני כרגיל התרגשתי סופי בכלל לא. לפני כן ביקרנו אצל הגורו שלמה וונטורה, שנתן לנו גושפנקא חוקית ואישור רשמי, סופי התחדשה לה בגומי לרגלית הקיקסטארט, (10 ש"ח חדש) ובאבחנה כי הנורות נשרפות כיוון שהספרינט האנינה נוסעת רק שכל הנורות הן 6V 10W אחרת רב הבלגן וחושך על פני תיהום.....אחרי חיפוש יסודי נמצאה נורה שעונה על הדרישות! ניראה כמה זמן תחזיק מעמד...כרגיל מיד עם כניסתי למכון הרישוי התקבצו כל מי שיכל להרשות לעצמו, הסיפורים נשפכו כמים, ובכל המהומה סופי עברה את הטסט בקלות עכשיו מגיע לה פינוק אמיתי נרד ונרביץ לה שטיפה הגונה והברקה לקראת המפגש, אה כן והכבל ספידומטר המפורסם בכלל לא קרוע כניראה שהבעייה בתוך הספידומטר עצמו, אז קריאת כיוון לכולם מחפש ספידומטר לסופי