ועכשיו לסיפור
שנים רבות נסענו אני ואישתי על חיפושיות, טרנספורטרים ופורשה ואז הגיע לחיינו תינוק מקסים בננו הראשון, וחיפושית נהיה צפוף מידי טרנספורטר לא נוח בעיר ופורשה טובה רק לשניים.
הגעתי למסקנה שצריך לוותר על השריטה ולקנות משהו נוח, מודרני, עם מזגן,בגז' וכאלה.
בקיצור סובארו לגאסי סטיישן נראתה באופק.
פה אישתי היקרה הוכיחה לי שוב למה אני נשוי באושר, היא שאלה אותי איזה רכב יתן לנו את רוב הדברים מבלי לוותר על השריטה, מה שניקרה גם וגם או ללכת בלי ולהרגיש עם.
חשבתי קצת ואמרתי לה ווריאנט סטיישן זה רכב נהדר.
אחרי יומיים שאישתי עסקה בחיפושים אינטנסיביים ברשת היא הביאה כמה מציאות, הכל התנקז לרכב אחד אבל היה בו משהו קצת חשוד בעיני משהו שנראה קצת יותר מידי טוב בתמונות וגם הסיפור נראה קצת מצוץ מהאצבע: הרכב ללא חלודה ללא תאונות,הצבע מקורי והוא יד ראשונה.
טוב. אז לקחתי את החיפושית ובנסיעה חלקה דרך כביש 6 הרצתי ערד-כפר תבור -ערד.
ומה ראיתי בכפר תבור ? בדיוק מה שתארתי למעלה וקצת יותר. הרכב אמנם היה יד ראשונה ושל נהג אגד שהחנה אותו כל חייו בחניה סגורה (ואני מדבר משנת 72) לא עבר את ה-80 קמ"ש, טיפל רק במוסך מרכזי בקושי הסכים לתת לילדים שלו לנגוע ברכב, לא היה מוכן לנסוע בגשם ודאג שיחנו אותו רק בצל.
הוא גם לא הסכים למכור אותו בחיים.(למרות שקיבל הצעות מפתות אין ספור).
והוא באמת לא מכר אותו בחיים. הוא ניפטר זצ"ל . ואישתו מכרה לי את הרכב.
אני הולך לשבור את השיא שלו ככה שמי שמתכנן על הרכב שידבר עם אישתי עוד 50 שנה (למרות שאם אני מכיר את אישתי עדיף לו שידבר עם הילד

)
מפה לשם ברכב הושקע כבר יותר מעלותו, והפרוייקט הבא הוא מזגן (למי שמכיר את הווריאנט יודע שזה פרויקט הנדסי לא פשוט).
שבת שלום לכולם
דרור
האתר לחלפים לרכבי אספנות, כי היכולת לשפץ תקבע בסוף אם הרכב יהפך לברזל או ליצירת אומנות מוטורית על כבישי ארצנו.